כל אחד יכול לסחור בשוק ההון ולנצל את הפלטפורמה המפותחת הזאת כדי להניב רווחים, אבל חשוב שתרכשו את הידע והכלים הנכונים לפני שאתם נכנסים לתחום. המדריך שלנו יניח את הבסיס של כל מה שאתם צריכים לדעת בתחום כדי להפוך למשקיעים חכמים. בואו נצא לדרך.
מתחילים: קצת על שוק ההון
לפני שנדבר בפירוט על כל המושגים הספציפיים הרלוונטיים לתחום, נסביר על “התמונה הגדולה” שהיא שוק ההון עצמו – זוהי הפלטפורמה שבה אנשים פרטיים וגופים ציבוריים נפגשים כדי לסחור במוצרים, הנקראים לרוב מכשירים פיננסיים. זהו המקום שאליו מגיע כל מי שמעוניין לקנות מוצר פיננסי כלשהו (איגרת חוב, מניה ועוד) או למכור אותו, והזירה הזו מספקת את האבטחה והפיקוח הנדרשים כדי להשלים את העסקאות. בעבר זירת שוק ההון הייתה פיזית, אך היום כמעט כל המסחר נעשה באופן מקוון ואתם אפילו לא צריכים לצאת מהבית כדי להתחבר לעניינים. במקום המפגש הזה תמצאו אנשים פרטיים כמוכם וגם גופים גדולים כמו בנקים, בתי השקעות, קופות גמל ואפילו ממשלות. הגופים האלו הם לרוב אלו המחפשים מימון ומספקים תמורתו מוצרים שונים, וגופים אחרים או אנשים פרטיים הם המשקיעים המחפשים לממן אותם ולהשקיע בהם כדי להניב רווחים.
איך זה בדיוק עובד?
זירת המסחר של שוק ההון פועלת תחת חוקים ורגולציות שקבעו הגופים המפקחים על הבורסה. בישראל, עיקר הפעולות נעשות בבורסה לניירות ערך תל אביב, שהיא חלק חשוב ומרכזי בשוק ההון בארץ. הגופים המפקחים על הבורסה הם הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. מי שרוצה להיות משתתף פעיל במסחר צריך לפתוח חשבון מתאים אצל אחד מהמוסדות הנחשבים חברים בבורסה – רוב הבנקים בישראל, בתי ההשקעות השונים וגם כמה גופים זרים מחו”ל כמו HSBC, אחד התאגידים הפיננסיים הגדולים בעולם.
למסחר בשוק ההון יש שלושה שלבים:
- טרום פתיחה – שלב מחוץ לשעות הפעילות, שבו מתקבלות במערכת פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך אך העסקאות אינן מושלמות בפועל כיוון שאין מפגש בין הקונה למוכר. בשלב זה אפשר לשלוח פקודות מסחר מסוג לימיט בלבד – פירוט על הפקודה הזו תוכלו למצוא בהמשך הטקסט, ואין סכום מינימום לעסקה
- מסחר רציף – שלב הפגישה בין הקונה למוכר, ועסקאות על ניירות ערך יושלמו כאשר שני הצדדים יסכימו על הערך שלו. בשלב הזה יש מגבלת מינימום לסכום העסקאות ופקודות מתחת לסכום הזה לא יתקבלו
- שלב הנעילה – גם בשלב הזה מתקבלות עסקאות מבלי שיושלמו ואין מגבלת מינימום לכמות או לשווי העסקה. השלב הזה אורך בין 8 ל-14 דקות לרוב, ובסופו העסקאות מתבצעות לפי שער הסגירה
איך שוק ההון משפיע על החיים של כולנו?
שוק הון חזק ויציב הוא חלק חשוב מהיציבות של כל הכלכלה במדינה. לשוק ההון יש השפעה רחבה יותר ממה שנדמה לנו, הבאה לידי ביטוי בכמה תחומים בחיים שלנו:
- השפעה על הכלכלה בעולם – שוק ההון הוא זירה חשובה להנעת הכלכלה בארץ ובעולם. הוא מאפשר סחר בניירות ערך, מספק לחברות ולגופים הזדמנות לגייס כספים בצורה מהירה ויעילה, והופך מכשירים פיננסיים רבים לנזילים
- השפעה על מחירים – עליות וירידות בשוק ההון יכולות לבוא לידי ביטוי במחירים של מוצרים רבים, ואחד המקרים הבולטים של זה הוא השפעה של שינויים בשוק ההון על מחירי הדיור
- השפעה על הפנסיה – קרנות פנסיה ובתי השקעות רבים נמצאים בתוך שוק ההון, והמגמות שהם חווים יכולות להשפיע על הפנסיה שלכם ועל החסכונות. שוק הון הנמצא בצמיחה יכול להביא לעלייה בשווי הפנסיה והחסכונות שלכם, ולהיפך
- השפעה על הריבית – שוק ההון יכול להשפיע גם על שיעורי הריבית, המשפיעים על עלות ההלוואות של אנשים פרטיים ועסקים. שינויים בריבית יכולים להשפיע על שיעורי המשכנתא, על הלוואות רכב, על דירוגי אשראי ועל צורות אחרות של הלוואות
- השפעה על כוח הקנייה הבין לאומי – החוזק של הבורסה של כל מדינה משפיע על ערך המטבע שלה. לאחרונה אפשר לשמוע לא מעט על תחזיות בעולם הכלכלה שבהן הבורסה נחלשת ואיתה ערך השקל ביחס למטבעות זרים כמו דולר ואירו. יציבות הבורסה משפיעה גם על האינטרס של משקיעים זרים להכניס את כספם לשוק המקומי
השפעה על שוק העבודה – חברות המגייסות הון רב בצורה מהירה ויעילה בשוק ההון יכולות לספק שכר גבוה יותר לעובדים הקיימים שלהן ואף ליצור מקומות עבודה חדשים, ולהשפיע לטובה על שוק התעסוקה
סוגי שווקים
שוק ההון לרוב מתחלק לשני סוגים:
- השוק הראשוני – שוק המסחר הישיר. כאן מונפקים ניירות ערך חדשים, למשל במקרה של חברה ההופכת לציבורית ומנפיקה מניות בבורסה. המסחר נעשה בין החברה שהנפיקה את המכשירים הפיננסיים לגופים ולאנשים המעוניינים להשקיע בה, והכסף המועבר בעסקאות רכישה בשוק הראשוני מגיע באופן ישיר לחברה שמכרה את המכשירים. בשוק הזה אפשר בדרך כלל למצוא גם את הממשלות המגייסות כספים ואת מי שמחפש לצבור תיק השקעות מגוון
- השוק המשני – בשוק הזה, החברה שהנפיקה את המניות או את ניירות הערך אינה מעורבת בעסקאות. המסחר כאן נעשה בין מחזיקים שונים של מכשירים פיננסיים, והחברה המקורית אינה מניבה רווחים ישירים מהמכירה. השוק הזה הוא שהופך את ניירות הערך לנזילים ולסחירים, וניתוח של השוק הזה מאפשר לקבל מידע על הביקוש של כל מניה. השוק המשני הוא חלק הארי של השוק כולו ונפח הפעילות העיקרי של המסחר נעשה כאן, וכל החדשות והדיווחים על שוק ההון ועל הנתונים השונים בו בדרך כלל מדברים על השוק הזה
בורסות מרכזיות בחו”ל
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא הזירה המקומית שלכם למסחר, אך באפשרותכם להיות משקיעים בכל בורסה בעולם. הידע הכללי של הישראלי הממוצע כולל בדרך כלל גם את הבורסות האמריקאיות, ועכשיו תוכלו להכיר עוד כמה בורסות מרכזיות בכל רחבי העולם הסוחרות באג”ח, במניות ובמטבעות:
- ארצות הברית – לארצות הברית יש שתי בורסות עיקריות, NYSE (הבורסה לניירות ערך ניו יורק) ונאסד”ק (NASDAQ), שלה יש סניפים ברחבי העולם. נאסד”ק היא ביתן של חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, ובשתיהן יש אפשרויות רבות למסחר במכשירים פיננסיים של מגוון חברות – אפילו חברות ישראליות או בבעלות ישראלית. לארצות הברית יש מדדים רבים המשפיעים על שווקים בכל העולם, ואנחנו נפרט עליהם בהמשך
- סין – בסין יש שלוש בורסות חשובות: הבורסה המרכזית בשנגחאי (הבורסה הגדולה ביותר באסיה), הבורסה בהונג קונג והבורסה בשנג’ן (Shenzhen)
- יפן – הבורסה בטוקיו היא השנייה בגודלה באסיה מבחינת שווי השוק, והיא ביתן של חברות טכנולוגיה, רכב וגם בנקים רבים
- אנגליה – הבורסה בלונדון (LSE) היא בעלת השווי השלישי הכי גבוה בעולם
- גרמניה – בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט (FWB) עובר כ-90% מנפח הפעילות של שוק ההון בגרמניה ולא מעט מהפעולות בשוק האירופאי כולו
במדינות רבות בעולם יש בורסה מקומית ואפילו כמה זירות מסחר, אך אלו שציינו כאן הן המרכזיות והחשובות ביותר.
מהם ניירות ערך ואיגרות חוב?
ניירות ערך הם סוג של מכשיר פיננסי בשימוש נפוץ מאוד בשוק ההון. זהו השם הכולל של רבים מהמוצרים שאפשר לקנות או למכור, ובהם איגרות חוב וגם מניות. ניירות ערך צריכים לעמוד בארבעה תנאים:
- לתאר את ההשקעה הכספית בגוף המבקש את המימון
- להציג את שני הצדדים המעוניינים בנייר – הקונה והמוכר, כשבדרך כלל המוכרים הם תאגידים, חברות בע”מ ואף תאגיד ממשלתי
- מטרת המסמך היא חוזה לעשיית רווח ולייצור הכנסה
- המסמך אינו מעיד על תרומה כלשהי של הקונה למוכר, לרבות מאמצי עבודה. כלומר נייר ערך אינו מציג מצב שבו הקונה משקיע כסף בחברה של המוכר ומקבל בה תפקיד כלשהו
איגרת חוב היא נייר ערך המסמל התחייבות של המנפיק לשלם חוב למחזיק בה. זהו המכשיר הפיננסי הנפוץ למקרים של בקשות מימון וגיוס כספים, שבהם המשקיעים נותנים את כספם בתמורה להבטחה שהחוב ייפרע בהמשך הדרך. על האיגרת נכתב תאריך הפירעון שלה, לצד הריבית שהמנפיק ישלם למשקיע. לעומת מניה, למחזיק באיגרת חוב אין שליטה על ענייני החברה ואין לו בעלות חלקית עליה, והיא למעשה חוזה המציין את תנאי ההלוואה שהמשקיע נתן למנפיק ואת ההתחייבות שלו להחזיר אותה, ועוד תכונה שיש לה הוא תאריך סופי שלאחריו החוזה נפרע והאיגרת כבר לא בתוקף ואין לה שווי. גופים שונים מנפיקים איגרות חוב כשהם מעוניינים בגיוס כספים, וגם ממשלות יכולות לעשות זאת באמצעות הנפקת איגרות מיוחדות ששמן איגרות חוב ממשלתיות. פרט לסוג הזה יש עוד שני סוגים נפוצים של איגרות חוב, והם איגרת חוב קונצרנית (איגרת חוב “בסיסית”) ואיגרת חוב להמרה, המציינת במפורש שאפשר להחליף אותה בתמורה לנייר ערך אחר, בדרך כלל מניות. איגרות חוב הן לרוב מוצר סחיר, כלומר המחזיק באיגרת חוב יכול לסחור בה ולהעביר את הבעלות עליה בעבור מוצר אחר או ערך כספי, אך יש איגרות שאינן סחירות והן צריכות לציין זאת במפורש.
מניה היא נייר ערך המסמל בעלות חלקית על החברה שהנפיקה אותה. המניה הזו מאפשרת למחזיק בה להיות בעל השפעה במידה מסוימת על ההחלטות בחברה (למשל באמצעות הצבעה באספה הכללית של החברה), והיא מקנה לו זכויות כמו דיבידנדים, כלומר חלק מרווחי ההון של החברה. אחוז הבעלות הוא היחס בין כמות המניות שאדם מחזיק לסך כל המניות שהונפקו, כך שאם אתם מחזיקים מניה אחת מתוך 100 שהחברה הנפיקה, יש לכם בעלות על 1% ממנה. אנשים יכולים לרכוש מניות כדי להרוויח באופן ישיר מהחברה או כדי ליצור רווח מהמניות עצמן על ידי מכירה שלהן במחיר גבוה מהמחיר שבו הם רכשו אותן.
מהו מדד ואילו מדדים נפוצים יש בשוק?
מדדים הם ערך חשוב שעליו מתבסס כל המסחר בשוק ההון. המדדים האלו משקפים את מגמות המסחר בבורסה, וכל מדד מציג את הערך הממוצע של ניירות ערך המקובצים למקשה אחת. המדדים יכולים להציג את המחיר של חברה מסוימת או את הערך הממוצע של שווי המניות של כמה חברות, והחברות האלו מאוגדות לקבוצה בת עשרות חברות ולפעמים גם מאות. הינה דוגמאות לכמה מדדים נפוצים בשוק הישראלי ובעולם בכלל:
- ישראל – ודאי כבר שמעתם על מדדים כמו תל אביב 35, המציג את הערך הממוצע של 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בארץ, ובאופן דומה גם תל אביב 125 ועוד. המדדים יכולים להתחלק גם לפי תחום פעילות, למשל מדד תל אביב ביומד המציג את השווי הממוצע של המניות של כמה חברות ציבוריות שתחום הפעילות שלהן הוא בתחום מדעי החיים, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי. לישראל יש גם מדדי אג”ח כמו תל בונד 20, 40 או 60 ועוד מדדים המשתנים לפי נושא כמו תל אביב בנקים 5, תל אביב נפט וגז ועוד
- ארצות הברית – אחד המדדים הכי מוכרים שארצות הברית מספקת הוא S&P 500, המכיל את הערך הממוצע של מניות מ-500 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, הנסחרות בבורסות בארצות הברית. עוד מדדים חשובים שכנראה שמעתם עליהם בחדשות הם דאו ג’ונס, מדד נאסד”ק (הבורסה הנפיקה מניות והיא נסחרת בעצמה בשוק), מדד VIX, מדד ראסל ועוד
- סין – לסין יש כמה מדדים חשובים כמו מדד שנגחאי, מדד האנג סנג מהונג קונג ומדד SZSE של בורסת שנג’ן
- יפן – המדד החשוב ביותר של הבורסה ביפן הוא ניקיי 225 (Nikkei)
- הודו – עוד מדד מוכר בעולם הוא מדד סנסקס המגיע מהבורסה במומבאי, והוא מציג את הערך הממוצע של מניות מ-30 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בהודו
- גרמניה – מדד DAX המגיע מהבורסה בפרנקפורט מציג לנו את הערך הממוצע של 30 החברות הגדולות במדינה
- אנגליה – המדד המוכר ביותר של הבורסה בלונדון הוא מדד FTSE 100, הכולל בתוכו את 100 החברות הגדולות ביותר בשוק הבריטי
מושגים בשוק ההון שכדאי להכיר
אחרי שדיברנו על שוק ההון כולו, על שלבי המסחר ועל המוצרים שאפשר לסחור בהם, בואו נדבר על עוד כמה מושגים חשובים שכדאי לכם להכיר בתחום לפני שאתם קופצים למים:
- אופציה – עוד סוג של חוזה, שבו המוכר מאפשר לקונה לקבל זכות לקנות או למכור מניה בפרק זמן מוגבל ובמחיר הנקבע מראש. לכתב אופציה יש תוקף של שנה עד ארבע שנים לרוב, ולאחר פקיעתו אי אפשר יותר לסחור בו או להמיר אותו למניה
- אינפלציה ודפלציה – עליות או ירידות במחירים של מוצרים ושירותים, בהתאמה
- ארביטראז’ – מילה צרפתית במקור המציינת את פעולת הניצול של פערים בשווי של מוצר כלשהו בשני שווקים שונים כדי לייצר רווח. למשל, מכירה של מניה הנסחרת בשתי בורסות שונות בזו שהמחיר שלה גבוה יותר עקב הפרש הזמנים הקצר בין עדכון שינויי המחיר בשני המקומות
- ברוקר – השם הלועזי לסוכן או מתווך המורשה לסחור בבורסה בשמם של לקוחות פרטיים
- דיבידנד – תשלום רווח שחברות מספקות למחזיקי המניות שלה. כאשר חברה גורפת רווחים או שיש לה עודף רווחים, היא תחלק אותם לבעלי העניין כיוון שהם למעשה השקיעו בה מלכתחילה. לדיבידנדים יש רגולציות וחוקים כדי למנוע הברחה של נכסים וחוסר יכולת של החברה לעמוד בהלוואות שלה, אם יש כאלו
- הון מניות – סך כל המניות שחברה הנפיקה
- הנפקה פרטית – חברות יכולות להנפיק מניות לרשימה ספציפית של משקיעים במקום לפנות לציבור או לפני שהיא עושה זאת
- הפסקת מסחר – פעולה שהבורסה נוקטת באופן כללי או באופן ספציפי על נייר ערך מסוים, כדי לייצב את השוק ולטפל באירוע שהתרחש
- הפרש הצמדה – הפרש הנוצר בשל שינוי במדדים או בשער מטבע כלשהו שהמחיר של מוצר כלשהו מתבסס עליהם
- וול סטריט – רחוב בניו יורק שבו נמצאת הבורסה של העיר, NSYE
- חוזה עתידי – עוד מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה, ובו נקבע מועד מסירה מדויק של סחורה לצד מקום ייעודי ומחיר נקוב, והתחייבות של הקונה ושל המוכר לעמוד בתנאים האלו
- יועץ השקעות – אדם בעל ניסיון מקצועי והכשרה מתאימה שתפקידו הוא לספק עזרה וליווי לאנשים שונים לפי הצרכים והרצונות שלהם. אתם יכולים להתייעץ עם אדם כזה כדי להבין אילו הזדמנויות כדאי לנצל וממה כדאי להתרחק, או להפוך ליועצים בעצמכם באמצעות ההכשרה המתאימה במוסדות הרלוונטיים
- חתם – גוף העוזר לחברות להפיץ ניירות ערך, הקונה מהן את ניירות הערך שלא נקנו בהנפקה
- לונג – מצב של החזקה בנכס בציפייה שהמחיר שלו יעלה
- מח”מ – משך חיים ממוצע, כלומר משך הזמן המשוקלל של כל פירעונות הקרן או תשלומי הריבית של האג”ח. זהו אינו משך הזמן עד לפירעון הסופי של האג”ח, ובדרך כלל מח”מ הוא הקצר מבין השניים
- מכפיל הון – הערך של שווי החברה בשוק חלקי ההון העצמי שלה
- משקיע מוסדי – גוף המשקיע כספים בבורסה שמקורם מהציבור, למשל חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה ועוד
- נכס בסיס – בכתבי אופציה, זהו הנכס שקונה האופציה יכול לקנות או למכור לפי תנאי החוזה (מטבע חוץ, נייר ערך, מתכות יקרות ועוד)
- קרנות נאמנות – מכשיר פיננסי המאפשר לאנשים להשקיע יחד בניירות ערך סחירים, מעין קבוצת רכישה של ניירות ערך שבה כל המשקיעים איגדו את הכסף שלהם למקום אחד כדי לסחור בבורסה, ובראשם עומד מנהל השקעות או מנהל הקרן העושה את הפעולות בשמם
- שוק דובי – תיאור לשוק שבו יש מגמת ירידות ממושכת ומסחר מועט, ונצפית בו בדרך כלל ירידה של כ-20% בשווי המניות
- שוק שורי – ההיפך משוק דובי, כלומר שוק שאפשר לראות בו מגמה ממושכת של עליית שערים ומסחר רב
- תיק השקעות – המקום שבו כל ההשקעות שלכם מסודרות בצורה ברורה, כדי שתוכלו לדעת בדיוק באילו סלים הנחתם את הביצים שלכם ואיך כל מניה, איגרת חוב או כל מוצר אחר שבידיכם שינה את שוויו עם הזמן
- תשקיף קרן נאמנות – מדיניות ההשקעות של כל קרן נאמנות, המפורסמת באופן פומבי מדי שנה. התשקיף מקבל אישור של הרשות לניירות ערך כדי להפוך לציבורי
פקודות מסחר מרכזיות
פקודות המסחר הן עוד מושגים שכדאי לכם להכיר, אך אנחנו רוצים להקדיש להם מקום מיוחד משלהם. בסופו של דבר, כשתיכנסו לעניינים ותתחילו להשקיע את הכסף שלכם בשוק, תצטרכו בדיוק לדעת איך לתפעל אותו כדי להניב רווחים, לחתוך בהפסדים ולהמשיך להתקדם באמצעות התנהלות נבונה. הינה פקודות מסחר מרכזיות שתתעסקו איתן על בסיס יום יומי בהמשך הדרך:
- Limit – הצבת גבול מחיר לקנייה או מכירה. בקנייה, זוהי הגדרת המחיר המרבי שאתם מוכנים לשלם על נייר הערך. במכירה, זוהי הגדרת הערך המינימלי שבו אתם מוכנים למכור את נייר הערך
- Market – קנייה או מכירה של נייר ערך במחיר השוק המעודכן לרגע שיגור הפקודה
- Stop Loss – פקודה שמטרתה להגן עליכם מהפסדים ככל האפשר, ובאמצעותה אתם קונים או מוכרים נייר ערך כשהוא מגיע לערך שאתם מציינים. פקודה זו עוזרת לאנשים למכור מניות כשהן במגמת ירידה כדי להימנע ככל האפשר מהפסדים, והמניה נמכרת אוטומטית כשהיא יורדת לסף שהם הגדירו. למשל, אם תגדירו stop loss של 100 ש”ח למניות שלכם, הן יימכרו באופן אוטומטי אם המחיר שלהן בשוק יגיע לסכום הזה
- Stop Limit – פקודה שאתם מכינים מראש הדומה ל-stop loss, אך במקרה הזה אתם מציינים גם מחיר מינימלי למכירת נייר הערך. כלומר אתם יכולים להגדיר את הגבול לעצירה בסכום מסוים, למשל 100 ש”ח, אך אתם תציבו גם מחיר מינימלי למכירה, למשל 102 ש”ח, והמניות שלכם יימכרו רק כשיהיה מי שיקנה אותם במחיר הגבול שלכם (כלומר הפעולה לא מיידית כמו stop loss ויכול להיות שייקח קצת זמן עד שהמניות שלכם יימכרו)
- Take Profit – הפקודה ההפוכה ל-stop limit. במקרה הזה אתם מציבים גבול שבו אתם מוכרים באופן אוטומטי מניה שהערך שלה עלה, כדי שהמערכת תעשה זאת בשבילכם מבלי שתצטרכו לבדוק את השווי שלה באדיקות. למשל, אתם מעוניינים למכור באופן אוטומטי את המניות שלכם כשהן יגיעו לסכום של 120 ש”ח – שיגור הפקודה הזאת יעשה זאת בשבילכם בקלות
נו, אז איך מתחילים לסחור בבורסה?
כדי להתחיל לסחור בבורסה אתם צריכים לפתוח חשבון מסחר (או חשבון ניירות ערך) אצל מוסד שהוא חבר בבורסה (בנקים, בתי השקעות וכדומה), ובדרך כלל אפשר לעשות את הפעולה הזו דרך האינטרנט כדי להקל עליכם את התהליך. המוסד יספק לכם שם משתמש וסיסמה לאחת ממערכות המסחר שהוא עובד איתן, ומשם תוכלו להתחיל לסחור דרך המחשב, הטלפון הנייד או כל מכשיר חכם שברשותכם. למתחילים מומלץ להתחיל בסכומי השקעה קטנים, לפי הסכום המינימלי שהמוסד שאתם עובדים איתו קובע. שבוע המסחר בבורסה בתל אביב הוא בימים ראשון עד חמישי.
חשוב לציין שכל המידע שפרשנו לפניכם הוא רק קצה הקרחון של הידע הנדרש, ואפילו שאתם יכולים ממש עכשיו לגשת לבנק שלכם או לכל מוסד פיננסי בארץ ולבקש לפתוח חשבון ניירות ערך, לא כדאי לעשות זאת לפני שאתם עוברים הכשרה מקצועית ויסודית בתחום. מכללת פסגות מציעה קורס שוק ההון המותאם ליכולת ולידע שלכם, ולמתחילים יש קורס ייעודי המתחיל מאפס את הלמידה (ולכם יהיה יתרון קל בזכות כל הידע שצברתם כאן). בקורסים אתם תלמדו בהרחבה על כל המושגים שהוזכרו, תתנסו באופן מעשי במסחר במערכת המדמה את השוק האמיתי ותצברו כלים חשובים וניסיון יקר ערך ממיטב המורים של המכללה, העוסקים בתחום בעצמם זה שנים רבות.
אם הגעתם עד לכאן וכל מה שחשבתם לעצמכם הוא “אני כבר יודע את כל זה”, זהו הזמן שלכם לשקול הרשמה לקורס שוק ההון למתקדמים. אין סוף לידע החשוב שאפשר לצבור בתחום הזה כדי להפוך לסוחרים ממולחים ונבונים, ואם אתם חושבים שלקורס בסיסי אין מה להציע לכם כדאי לכם לבדוק את ההזדמנויות המאפשרות לכם לצלול לעומק הנושא, ללמוד נושאים מתקדמים ולפתח אסטרטגיות חדשות למסחר מוצלח.
לסיום
עכשיו אתם מכירים קצת יותר את המונחים היסודיים של עולם שוק ההון, ויש ברשותכם לא מעט ידע שיכול לעזור לכם בצעדים הראשונים שלכם בעולם שוק ההון. מכללת פסגות מציעה מגוון קורסים בתחום שוק ההון ובנושאים אחרים בעולם הכלכלה, הפותחים לכם גם הזדמנויות רבות לתעסוקה ויכולת להיות עצמאיים בעולם הבורסה והמסחר.