קובלנה פלילית (או קובלנה פרטית) היא הליך משפטי בו מגיש אזרח כתב אישום כנגד אדם אחר, ובכך יכול להביא להעמדתו לדין ואף לנשיאת עונש.
ככלל, העבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה הן עבירות בהן לאזרח יש אינטרס גדול יותר בהגשתן מאשר למדינה. לפיכך, ניתנת לו האפשרות לעשות כן, גם במקום בו התביעה המשטרתית או הפרקליטות סברו כי אין להגיש כתב אישום ולנהל הליך פלילי.
מעבר לכך, לא צריך להיות עורך דין פלילי כדי להגיש קובלנה. כל אזרח יכול. בנוסף – הגשת קובלנה פלילית אינה מותנת בהגשת תלונה במשטרה ובפתיחת חקירה משטרתית, בניגוד להליך של הגשת כתב אישום בידי המדינה.
באילו עבירות ניתן להגיש קובלנה פלילית
סוגי העבירות בהן ניתן להגיש קובלנה אינן העבירות בעלות הדרגה החמורה ביותר, עבירות המוגדרות “פשע”, קרי – שעונשן הוא מעל לשלוש שנות מאסר והן מוגשות לבית משפט המחוזי. אלא, מדובר בעבירות בדרגת “עוון”, אשר עונשן הוא עד שלוש שנות מאסר והן מוגשות לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה העבירה או שמתגורר הנאשם.
רובן של עבירות אלו הן עבירות בחוק העונשין המצויות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, ואלו הן: עבירות של כניסה בכוח למקרקעין, אחיזת מקרקעין בכוח, איומים, מהומה ועלבון במקום ציבורי, השחתת מקרקעין, ״מלאכות פוגעות״ (רעש או ריח המטרידים במקום ציבורי), פציעה, רעל מסוכן, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה, הסגת גבול על מנת לעבור עבירה, היזק בזדון, כניסה לשטח חקלאי וגילוי סוד מקצועי.
מעבר לכך, ישנן עבירות נוספות אשר מצויות בחוקים רבים אחרים והמוכרות ביניהם הן עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות ועבירות לפי חוק איסור לשון הרע. זאת ועוד, ניתן להגיש קובלנה פלילית גם מכוח חוק זכות יוצרים, החוק למניעת מפגעים, חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הדייר, חוק הרשויות המקומיות (בחירות), פקודת סימני סחורות, פקודת סימני מסחר, ועוד.
ניהול הליך הקובלנה הפלילית
לאחר הגשת הקובלנה, על בית המשפט להעביר העתק ממנה לפרקליט המחוז בו הוגשה הקובלנה. הפרקליטות רשאית להגיש לבית המשפט הודעה כי ברצונה לנהל את התביעה בעצמה, בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת בית המשפט. במקרה זה, המדינה תתפקד כתובעת ויוגש כתב אישום מטעמה (אשר יחליף את הקובלנה שהוגשה על ידי הקובל המקורי). אם לא תוגש הודעה שכזו מטעם הפרקליטות, ינהל הקובל את ההליך כהליך פלילי “רגיל”, אשר בסופו ינתן גזר דין – מזכה או מאשים.
חריגים להגשת קובלנה פלילית
ישנן החרגות לעניין הגשת קובלנה, אף אם היא במסגרת העבירות בהן ניתן להגישה:
- הגשת קובלנה כנגד קטין שביצע את העבירה כאשר הוא היה מתחת לגיל 14. זאת, לאור הרגישות הנדרשת בהליכים פליליים כנגד קטינים, ויש הנחה כי המדינה תטפל בעניינים אלו בצורה הטובה ביותר.
- הגשת קובלנה כנגד עובד מדינה על עבירה אשר ביצע בעת מילוי תפקידו, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה. זאת, על מנת לאפשר לעובדי ציבור לבצע את תפקידם מבלי לחשוש כי קובלנות כנגדם יוגשו חדשות לבקרים.
מקרים בהם ימנה בית המשפט עורך דין לקובל
במקרים בהם בית המשפט אליו הוגשה הקובלנה סבור כי הקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את הקובלנה כראוי, או כי הקובל מנהל את הקובלנה באופן טורדני, הוא יכול להחליט כי על הקובל למנות לעצמו עורך דין לצורך ניהול הקובלנה.
אם הקובל אינו מקשיב להוראת בית המשפט ואינו ממנה לעצמו עורך דין בתוך הזמן שהוקצב לו, רשאי בית המשפט לראות בקובל כאילו חזר בו מהגשת הקובלנה. במקרה זה, בית המשפט ינקוט באחת מדרכים אלו:
- ביטול האישום – אם טרם השיב הנאשם לאישום, ובמקרה זה ניתן להגיש הקובלנה מחדש;
- זיכוי הנאשם – אם השיב הנאשם לאישום, ובמקרה זה לא ניתן להגיש הקובלנה מחדש;
- הרשעת הנאשם וגזירת דינו על בסיס העובדות שהודה בהן או שהוכחו במסגרת המשפט עד לאותה הנקודה;
- דחיית הדיון למועד אחר.
סנקציות העלולות להיות מוטלות על קובל
על מנת למנוע קובלנות סרק ניתן לחייב קובל בגין קובלנה, אשר לא היה יסוד להגישה (או תחת נסיבות אחרות המצדיקות זאת), לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות ההגנה שלו, וכן פיצוי על מעצר או מאסר (ככל שהיו לנאשם).
לסיכום, קובלנה פלילית הינו הליך המהווה חריג לכלל הרווח לפיו המדינה היא המאשימה בפלילים את האזרח וסמכויות הענישה הפלילית נתונות בידיה – והאזרח הוא המנהל את ההליך הפלילי בבית המשפט. בד בבד, ראינו כי ישנם מקרים בהם יחייב בית המשפט את הקובל למנות לעצמו עורך דין אשר יעזור לו בניהול הקובלנה.
